#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פג. בר שטיא מכר קרקע או מטלטלים והגיעו שני עדים ואמרו שכשהיה שוטה מכר ושני עדים אמרו שכשהיה פיקח מכר. מה הדין ומדוע?&nbsp;	"אמר רב אשי אוקי תרי להדי תרי ואוקי ארעא בחזקת בר שטיא. ולא אמרן דאוקי ארעא בחזקת בר שטיא אלא כשיש לו בהם חזקה מאבותיו אבל אם יש לו בהם חזקה דנפשיה שקנאם הוא והוחזקו בידו כקנייתו כך מכירתו, ואין חזקתו חזקה לבטל מכירתו. וכתבו התוס' (ד""ה ואוקי) שדוקא בקרקע הוא דאמרינן הכי אבל במטלטלים אמרינן דהוו בחזקת המוחזק."	כתובות כ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פד. האם יכול אדם לכתוב עדותו על השטר ולהעיד על פיו לאחר כמה שנים, והאם יכול להביא את השטר לב""ד ומדוע?"	"רב הונא אמר שיכול להעיד רק אם זוכרה מעצמו. רבי יוחנן אמר אע""פ שאין זוכרה מעצמו אלא לאחר שרואה בשטר נתן בלבו ונזכר, אבל אם לא נזכר לגמרי לא, דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם. וכתבו התוס' (ד""ה ורבי יוחנן) שאם אינו זוכר העדות כלל אינו יכול להביא שטרו לב""ד דע""א בשטר לא חשיב שטר אלא אותו שיש בו שני עדים. אמנם אם הוא זוכר העדות יכול לשלוח כתב ידו לב""ד ולא חשיב מפיהם ולא מפי כתבם, ורש""י בפירוש החומש כתב שאינו יכול לשלוח דחשיב מפיהם ולא מפי כתבם. א""נ אומר ר""י דע""א מועיל בשטר אבל לא חשיב שטר אלא כשעשוי מדעת הלוה שהוא חייב אבל הכא שכותב עדותו שלא מדעת הלוה לא חשיב שטר. ועוד אומר ר""י דלא בעינן דעת שניהם והכא היה יכול להביא שטרו אם היה כתוב כתיקון שטרות אבל הכא מיירי שאינו כתוב כסדר השטר אלא זכרון דברים בעלמא."	כתובות כ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה. שני עדים שידעו עדות ושכח אחד מהם. האם יכול להזכירו 1) העד השני 2) הבעל דין? 	"1) מדברי ר' יוחנן עולה שיכול. ולרב הונא אינו יכול.<br>2) רב חביבא אמר שהבעל דין יכול להזכירו עד שנזכר. מר בריה דרב אשי אמר שאינו יכול. והלכתא אינו יכול אבל אם העד צורבא מרבנן יכול הב""ד להזכירו דאי לאו דכי רמי אנפשיה מדכר שפיר לא הוה סמיך אספיקא למיקם ואסהודי."	כתובות כ. - כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו. תנן התלוליות הקרובות או הרחוקות מעיר הסמוכה לבית הקברות 1) מה חשיב קרובות 2) מה דינן ומדוע? 	"1) לר""מ תוך חמישים אמה. לר' יהודה שאין קרובה הימנה.<br>2) הקרובות אחד חדשות ואחד ישנות טמאות מספק דכיון שקרובה איכא למימר שאשה יחידה הלכה וקברה שם נפל שלה. הרחוקות, חדשות טהורות והישנות טמאות. רש""י פירש שברחוקות אין אשה יחידה הולכת שם, חדשות טהורות שאם היה נקבר שם היו יודעים, ישנות טמאות שכבר נשכח הדבר מן היודעים. והתוס' (ד""ה טמאות) כתבו שנראה כפי' ר""ח שפירש דישנות טמאות אפילו רחוקות דחיישינן שמא קרובות היו, שהיה העיר אצלם וחרבה."	כתובות כ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פז. לר""מ עד מתי זוכר אדם שקברו נפל בתל , ועד מתי יכול להעיד עדות, ומאי שנא? "	"לר""מ עד שישים שנה אדם זוכר שקברו נפל בתל, אבל להעיד עדות יכול תמיד להעיד דכיון שמינוהו להעיד בדבר, מתוך שמוטל עליו לזכור את העדות נאמן לעולם <sup>כד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כד.  כתב הרשב""א ומינה שמעינן דדוקא עדות שנמסרה לו דרמיא עלויה. אבל עדות שלא נמסרה לו דלא רמיא עליה לא, ואע""ג דמסהיד, בטפי משיתין שנין לא מהימן. והרא""ש כתב ואדם הזוכר עדותו יכול להעיד עליה לעולם. וא""צ לפקפק ולומר שאולי אינו זוכרו על בוריו.</span>"	כתובות כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. שני עדים שכל אחד מעיד רק על כתב ידו מה הדין ומדוע , ומה הדין אם אמרו במפורש שמעידים על מנה שבשטר או על כתב ידם? 	"לרבי צריכים לצרף עמם עוד אחר שעל כתב ידם הם מעידים. לחכמים אינם צריכים לצרף עמם עוד אחר דעל מנה שבשטר הם מעידים. כתבו התוס' (ד""ה על) שלרבי אפילו אמרו בפירוש שמעידים על מנה שבשטר חשיב כאילו מעידים על כתב ידן וכן לרבנן אפילו אמרו בפירוש שעל כתב ידם הם מעידים."	כתובות כ: -כא. ותוס'		
